לא היינו יכולים לבקש הערב (ראשון) משחק גמר יותר מעניין ואטרקטיבי ממה שזכינו לראות עם ה-2:4 האדיר של צרפת על קרואטיה. לא תמיד יש צדק בכדורגל ואנחנו רואים את זה כל פעם מחדש, כשפתיחת המשחק הייתה עם עליונות של הקרואטים, שהיו אמורים להיות עייפים אחרי שני משחקים עם פנדלים והארכה, אך הציגו יכולת טובה.
להפתעת כולנו החבורה של זלטקו דאליץ’ שלטה במרכז המגרש, הגיעה למצבים, לחצה את ההגנה הצרפתית והצליחה להעלים את החבורה האיכותית של דשאן בחלק הראשון של המשחק. כמו כן, החבורה של דשאן הוכיחה היטב שיודעת לנצל את המצבים הנייחים באופן מושלם, זה קרה היום פעמיים, בניגוד למהלכי המשחק. הקרואטים המשיכו עם היכולת האישית והקבוצתית הגדולה שלהם עם הרבה כוח רצון, אופי וחוסן מנטלי פשוט חסר תקדים.
שחקני צרפת מניפים את פול פוגבה (רויטרס)אני עדיין לא שלם עם החלטת השופט נסטור פיטאנה, משום שזו לא נגיעת יד ששורקים עליה לפנדל בגמר מונדיאל וייתכן כי היה צריך להפעיל שיקול דעת נוסף. עם תחילת המחצית השנייה, בעשר הדקות הראשונות הקרואטים הביכו פעם אחרי פעם את הגנת צרפת ואז הגיע החילוף של דשאן עם אנזונזי במקום קאנטה, שלא הרשים יתר על המידה במשחק הנוכחי.
החילוף איזן את מרכז המגרש ונתן חופש פעולה לפול פוגבה לצאת קדימה, כשהקשר הצליח להיות השחקן הבולט בשני צדי המגרש. הצרפתים לא במשחק גדול, אך כשנותנים להם שטחים יש להם שחקנים קטלניים - אנטואן גריזמן, פוגבה וקיליאן אמבפה, שלדעתי כרגע הוא השחקן הטוב בעולם.
שחקני קרואטיה מאוכזבים (רויטרס)הבלנקים מימשו את מקסימום הפוטנציאל והגיעו לקצה גבול היכולת, הן מבחינת מאמץ וכוח רצון. כמו כן, אני חושב שכל אזרח קרואטי יכול להיות גאה מאוד בנבחרת שלו, היא עשתה היסטוריה ותהווה דוגמה לעוד מדינות קטנות, שיכולות לשאוף למקומות גבוהים.
נחזור למנצחת, צרפת היא נבחרת העתיד, שחקנים סופר מוכשרים שצריכים לצבור ניסיון ויהיה קשה מאוד להתמודד איתם בשנים הבאות, אי אפשר להתעלם מההשפעה הגדולה של דשאן על הקווים, שהכין את שחקניו בצורה מושלמת מבחינה טקטית, המכות הנייחות והצליח לסדר את חדר ההלבשה בצורה הטובה ביותר. בנוסף, דשאן צלח כשלא זימן שחקנים בעייתים דוגמת פרנק ריברי וקארים בנזמה.
דידייה דשאן חוגג (רויטרס)לגבי דאליץ’, אמנם הוא מאמן אלמוני, אך עם אישיות וכריזמה יוצאות דופן, כשהצליח להוציא משחקניו את המקסימום עם שילוב של טקטיקה ומשמעת, מצד אחד רכות ומצד שני קשיחות. בסיפור קאליניץ’, עשה טוב מאוד כשניפה אותו וזה בהחלט תרם לחדר ההלבשה של הנבחרת. בנוסף, מנדז’וקיץ’, איבן פרישיץ’, איבן ראקיטיץ’ ולוקה מודריץ’, שהגיעו אחרי שנה ארוכה ומתישה, הצליחו להביא את קרואטיה למקומות שאפילו הם לא האמינו שיביאו אותה, בהחלט הישג חסר תקדים.
נבחרות שמגיעות לשלבים הסופיים חייבות להגיע עם כוכבי על – אמבפה גריזמן, מודריץ’ וראקיטיץ’, בלעדיהם הנבחרת לא היו בגמר המונדיאל. יש לציין גם את הוגו לוריס עם טורניר מעולה, על אף השער הטיפשי שספג הערב. יחד עם צמד בלמים מצוין, סמואל אומטיטי ורפאל וראן, כך שלצרפת יש בסיס אדיר לשנים הבאות.
אנטואן גריזמן ואיבן ראקיטיץ' במאבק על הכדור (רויטרס)לגבי הטורניר עצמו, זה היה מונדיאל שעלה מעבר לכל הציפיות, מבחינת היכולת, העניין, השערים, המהפכים והדרמות, פשוט טורניר מרתק. כמו כן, ראוי לציין את הארגון הנהדר של המארחת, צריך להסיר את הכובע בפני רוסיה. מונדיאל בלי אלימות, ללא איחורים ותקלות, נקודות זכות עבור הרוסים.