הכי צמודה, הכי פחות צפויה: הסרייה א' לוהטת

בעשור הנוכחי, הליגה האיטלקית הכי פחות צפויה ומרתקת מבין הליגות הבכירות באירופה. מאז נשברה ההגמוניה של יובנטוס, האלופה מתחלפת מדי שנה. אינטר ב-2021, מילאן ב-2022, נאפולי ב-2023, חזרה לאינטר ב-2024. מה יהיה ב-2025? נכון לעכשיו, מגוון האופציות רק התרחב, כי העונה הנוכחית הכי צמודה שאפשר לדמיין.

אנחנו כבר כמעט בדצמבר, ובתום 13 מחזורים רק נקודה מפרידה בין הפסגה למקום החמישי. שש, או אולי אפילו שבע קבוצות, יכולות לשאוף ברצינות לזכות בסקודטו – ונותר רק לקוות שהמתח הנפלא הזה יימשך עוד שבועות ארוכים. מי יודע, אולי גם במאי יהיו לנו מספר טוענות לכתר בארץ המגף. 

נאפולי – 29 נקודות

אחרי הפיאסקו המחפיר בעונה שעברה עם שלושה מאמנים שונים, מינתה האימפריה הדרומית את בן הדרום המובהק אנטוניו קונטה. הבוס החדש התבכיין לא מעט בתחילת הדרך, במיוחד אחרי התבוסה 3:0 בוורונה במחזור הפתיחה, אבל מצא את הדרך להסתגל למציאות. בואם של שחקני רכש חשובים תרם, ורומלו לוקאקו שוב קורע רשתות בהדרכתו של המאמן האהוב שלו. סקוט מקטומיניי הפך לבורג קריטי במרכז המגרש אחרי שהועזב ממנצ'סטר יונייטד, וגם לסקוטי נוסף, בילי גילמור, יש מקום של כבוד. 

אנטוניו קונטה (רויטרס)

קונטה אף הבין את המגבלות והשתכנע לוותר על המערך עם שלושה בלמים. מאז עברה נאפולי לרביעיה אחורית היא יציבה יותר, ובינתיים גם חביצ'ה קבראצחליה חזר להבריק. אז התוצאות טובות, והן מאפשרות לתכולים לתפוס כרגע את המקום בפסגה. לזכותם עומדת העובדה כי הם לא משחקים העונה באירופה, ולכן כל המאמצים יושקעו רק בליגה עם שחקנים עייפים פחות. לרעתם ספסל קצר יחסית ותלות יתר במספר מצומצם של כוכבים. לנאפולי מאזן ההתקפה הגרוע בקרב המועמדות לאליפות, רק 20 שערים –  וזה לא מקרי. 

אטאלנטה – 28 נקודות

הזכייה בליגה האירופית, עם 0:3 מכונן על לברקוזן בגמר, היוותה סוג של פרס על מפעל חיים עבור המאמן הוותיק ג'אן פיירו גספריני שעושה עבודה פנומנלית בברגמו מאז 2016. אלא שכעת מתקבל הרושם שהפרס העונה יכול להיות נוצץ ומופלא פי כמה. אחרי פתיחה מגומגמת, שכללה גם תבוסה 4:0 מול אינטר בסן סירו, נכנסה אטאלנטה לקצב מסחרר, והיא סופרת כיום שבעה ניצחונות ליגה רצופים, במיוחד בזכות התקפה יעילה וראוותנית שכבשה 34 שערים עד כה.

שחקני אטאלנטה חוגגים (רויטרס)

על פניו, הכל הולך לה בימים אלה. הפציעה הקשה של החלוץ המרכזי ג'אנלוקה סקמאקה אילצה את גאספריני להחתים את מתיאו רטגי מגנואה, והארגנטינאי המתאזרח מרגיש כמו דג במים בביתו החדש. אחרי שכבש 7 שערים בלבד במשך כל העונה שעברה, הוא הפציץ כבר 12 פעמים ב-13 משחקים העונה, ומוביל את דירוג הכובשים בליגה.

אדמולה לוקמן, שהבקיע שלושער בגמר הליגה האירופית, לא מתכוון לעצור ושידרג את יכולתו. הקבוצה, שהיתה אמורה להיחלש בעקבות עזיבתו של טוין קופמיינרס ליובנטוס, דווקא השתפרה לכאורה, ואוהדים ניטרלים רבים יהיו בעדה. השאלה הגדולה היא אם ניתן להמשיך את המומנטום.

אדמולה לוקמן חוגג (רויטרס)

אינטר – 28 נקודות

איך שלא תסתכלו על זה, האלופה המכהנת היא הפייבוריטית הברורה להגן על הכתר. אינטר של סימונה אינזאגי מציגה את הסגל הטוב והעמוק ביותר, והיא גם הקבוצה היציבה ביותר מבחינה סגנונית. היא מתואמת מאוד, וכל המערכים שלה משומנים כבר מזמן. צמד החלוצים לאוטרו מרטינס ומרכוס טוראם הוא הכי טוב באיטליה. פדריקו דימארקו ודנזל דומפריס הם שחקני האגף הטובים ביותר. ניקולו בארלה היה ונשאר מנוע יצירתי בלתי נלאה. אלסנדרו באסטוני מנהל את העניינים מאחור ביד רמה. יאן זומר הוא שוער אדיר עם ניסיון עצום. 

השלד איתן, המחליפים טובים, והמאמן יודע בדיוק מה הוא רוצה להפיק מחניכיו. עם זאת, אינטר לא הצליחה בינתיים לברוח לליגה כפי שעשתה בעונה שעברה, כאשר הספקות לגבי זהות האלופה הוסרו בשלב מוקדם מדי. הפעם היו משחקים שהיא לא השכילה להכריע, וההפסד למילאן בדרבי בספטמבר היה כואב. הוא הדגיש שגם האלופה פגיעה על אף כל סגולותיה, ויש גם חשש שהיא סובלת מעודף ביטחון עצמי שיזיק לה בהמשך הדרך.

שחקני אינטר חוגג (רויטרס)

פיורנטינה – 28 נקודות

המאמן וינצ'נצו איטיאנו עזב בקיץ את הסגולים כדי להשתדרג לבולוניה שהעפילה לליגת האלופות. בפועל, התברר שבמובן מסוים היה זה צעד אחורה עבורו, בעוד מחליפו רפאלה פלאדינו עושה חיים משוגעים והופך לעילוי של ממש בפירנצה. איש המקצוע הצעיר שהוכיח את עצמו מעל ומעבר במונצה סופר כיום 7 ניצחונות רצופים – משהו שפיורנטינה לא השיגה מאז 1960. לא רק התוצאות עוצרות נשימה, אלא גם הסטייל. נדמה כי הקבוצה הזו מפיקה את המקסימום מהפוטנציאל של שחקנים רבים.

מויזה קן לא כבש אף שער בעונה שעברה במדי יובנטוס, נדחק הצידה ונזרק. העונה הוא הפציץ כבר 9 פעמים ופשוט רוקד על המגרש, בדרך חזרה לסגל הנבחרת. אדוארדו בובה הועזב מרומא בידי דניאלה דה רוסי, והשתלב מיד באופן קרוב לשלמות בקישור פיורנטינה. רובין גוזנס, שנעלם על הספסל של אינטר והיה זקוק לשיקום באוניון ברלין, פורח מחדש ומזכיר את הימים הנהדרים מאטאלנטה. ודויד דה החאה הוא סיפור עצום בפני עצמו. יש שיטענו כי הספרדי, שלא שיחק כלל בעונה שעברה, הוא השוער הטוב ביותר בארץ המגף, ותרומתו לשקט הנפשי בהגנה עצומה. פיורנטינה כבר מזמן אפילו לא העזה לחלום על אליפות. האם הפעם מותר לה? נחיה ונראה.

שחקני פיורנטינה חוגגים (רויטרס)

לאציו – 28 נקודות

הנשרים מאולימפיקו מפתיעים לא פחות מהסגולים. העונה שעברה לא הייתה פשוטה כלל עם מגוון שערוריות. מאוריציו סארי הניף דגל לבן במהלכה, איגור טודור שהחליף אותו לא החזיק מעמד בעיקר מסיבות פוליטיות. האוהדים התנפלו על הקפטן צ'ירו אימובילה שעבר בקיץ לבשיקטאש. כל הסאגות האלה לא תרמו לתדמיתו של המועדון, והקהל לא התלהב במיוחד ממינויו של מארקו בארוני למאמן – הרי הוא כבר בן 61, לא עבד מעולם במועדון בכיר, והגיע מוורונה שבקושי שרדה בליגה.

אלא שבינתיים הכל עובד הרבה מעבר לתחזיות האופטימיות ביותר, כאילו מתיאו גנדוזי הדביק את כל שחקני הסגל באנרגיות המטורפות שלו. נונו טבארס הוא מלך בישולי הליגה מעמדת המגן השמאלי. טאטי קסטייאנוס קורע רשתות עם 5 שערים, אחרי שכבש רק 4 בכל העונה שעברה. פדרו קם לתחייה בגיל 37. מתיה זקאני מחייך מאוזן לאוזן, וניכר כי השער המפורסם מול קרואטיה באליפות אירופה עשה לו משהו. ההגנה הרבה יותר טובה מהצפוי עד עתה. גם לאציו נהנית כיום מרצף של 5 ניצחונות, אבל רצף משחקים קשה לפניה בדצמבר, ורק אחריו ניתן יהיה לדבר על מאבק אמיתי בצמרת.

שחקני לאציו חוגגים (רויטרס)

יובנטוס – 26 נקודות

הגברת הזקנה עדיין מתאקלמת לחיים חדשים אחרי עידן מסימיליאנו אלגרי, ורעיונותיו של המאמן החדש טיאגו מוטה מיושמים בהדרגה. הסימנים הראשונים מעודדים בהחלט, והיא היחידה בליגה שטרם הפסידה. לא קל לה להכריע משחקים, והיו כבר 4 תוצאות 0:0, אבל אל תטעו – הסגנון הרבה יותר הרפתקני בהשוואה לעונות הקודמות, ותיקו 4:4 מטורף מול אינטר מתקן במידה לא מבוטלת את העיוות הסטטיסטי. 

דושאן ולאחוביץ' נחוש מתמיד, קנאן יילדיז מגלה ניצוצות של כוכב על בפוטנציה, פרנסיסקו קונסייסאו מביא טונות של אנרגיות וחוצפה חיובית באגף, ויש ליובנטוס הנוכחית לא מעט גריזמה. מוטה משלב בהדרגה גם שחקנים צעירים כמו ניקולו סאבונה, והבניה מתקדמת בצעדים נמרצים. לא בטוח שזה יספיק כדי להיאבק על סקודטו עד סוף העונה, במיוחד לנוכח מכת הפציעות שכוללת את הבלם הברזילאי החיוני ברמר, אבל ממש לא צריך לפסול את האופציה הזו. בכל הקשור לאופי, לא קל להתחרות ביובה.

שחקני יובנטוס חוגגים (רויטרס)

מילאן – 19 נקודות עם משחק חסר

האדומים-שחורים איבדו יותר מדי נקודות עד כה, והמאמן החדש פאולו פונסקה סופג ביקורת נוקבת, אבל מוקדם לפסול אותה במאבקי הצמרת כי הפוטנציאל בהחלט קיים, כפי שמעיד הניצחון הגדול על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו בליגת האלופות. כריסטיאן פוליסיק עשוי להיות בעונתו הטובה בקריירה. טיג'אני ריינדרס הרב גוני הוא אחד הקשרים המרכזיים הטובים ביותר בליגה. רפאל ליאאו מסוגל להכריע משחקים, ורק צריך למצוא את היציבות שאבדה.

על האיכויות של מייק מניאן בין הקורות אין ויכוח. זה לא יהיה טריוויאלי, אבל ייתכן שיהיה למילאן מה לומר בטופ – ולפחות על הנייר היא נראית מוכנה לכך יותר מאשר לאציו. לוח המשחקים בשבועות הקרובים סביר, ואולי יאפשר לקבוצה להתקרב יותר לפסגה. 

שחקני מילאן (רויטרס)