21 במאי 2016. אצטדיון בלומפילד מארח בפעם האחרונה ונועל את שעריו לשלוש העונות הבאות. ואם יש דרך כלשהי להיפרד מאצטדיון כראוי, אז מכבי תל אביב עשתה זאת בצורה הטובה ביותר; 0:6 מוחץ על היריבה הספורטיבית הגדולה שלה מכבי חיפה של רוני לוי, ותצוגת פרידה הכי מרשימה שאפשר הן מהאצטדיון המיתולוגי, היכל הקודש של הכדורגל הישראלי, והן מהכוכב הכי דומיננטי שהיה פה בעשור האחרון ואצל הצהובים מאז אבי נמני, ערן זהבי, שכיכב עם שלושער וגם חגג שיא כיבושים לעונה עבור כדורגלן בארץ.
אבל אם משחק הפרידה מבלומפילד היה היסטורי והיסטרי, אז גם משחק הפתיחה – 1,191 ימים אחרי, היה מיוחד. אמנם בלי המוזהב מסין או תוצאה שתיכנס לדפי ההיסטוריה, אך כפי שהגדיר אוהד ביציע, ״ככה פותחים אצטדיון חדש עם ניצחון דרמטי בדקה ה-98. אין דבר יותר משמח מזה בעולם״. ומי אנחנו שנתווכח איתו. אז אמנם קיליאן שרידן ייכנס לספרי ההיסטוריה ככובש הראשון בבלומפילד המחודש ויהפוך לשאלת טריוויה בעוד כמה שנים, אבל כולם יזכרו את אלבן פנישי ושער הניצחון שלו בתוספת הזמן. אגב, זר נפרד מבלומפילד עם שער (האריס מדוניאנין) וזר קיבל את האצטדיון המחודש.
אלבן פנישי חוגג (שחר גרוס)עם כל הכבוד למשחק הדרמטי שלא התעלה לרמה גבוהה, נחזור למגרש; יש עוד עבודה כדי שהאצטדיון יהיה מוכן כמו שכולנו חולמים; בעיות חניה, עדיין יש פיגומים, המבנה לא הושלם סופית, ישנם ליקויים כמו מדרגות לא מחוברות, כסאות שטרם חוברו, שעון המשחק עבד גם אחרי שנגמרו תשעים הדקות דבר שאסור כמובן במגרש כדורגל, חלק מהמעליות לא פעלו, הפקקים בלתי נסבלים, השאטלים עדיין בעייתיים מעט כמו גם התחבורה הציבורית, לא כל המזנונים היו פתוחים, שטחי מסחר לא מאוישים, החנויות של קבוצות הבית לא מוכנות עדיין, אי סדר שלא הורגש כל כך בזכות כך שלא היה הרבה קהל, רק 3,150 אוהדים, אבל עצם העובדה שבעיריית תל אביב עמדו ביעד שהציבו לעצמם ולאוהדים - שלוש שנים ואכן המגרש נפתח בזמן זה סוג של הישג, איך שלא תסתכלו על זה.
מתי עמדו פה בזמנים? פוליטיקאים מבטיחים הרים וגבעות לפני בחירות ושוכחים לקיים ביום שאחרי, הרכבות הקלות בירושלים ובתל אביב דוחות את המועדים השכם וערב, לכן כאשר עומדים בארץ שלנו ביעד – זה נחשב להישג. אבסורד, אבל נכון, אז בואו נעריך את רון חולדאי ושאר העוסקים במלאכה מהיכלי הספורט יפו.
אצטדיון בלומפילד (רדאד ג'בארה)כמו כן, כר הדשא שכזכור הורכב על המגרש עצמו רק לקראת סיום העבודות אחרי שטופח במקום אחר נמצא במצב מעולה ונראה מצוין, אחרי שנרכש מחברה אוסטרלית שמשתמשת בשיטה היברידית כמו בסנטיאגו ברנבאו בו מארחת ריאל מדריד. יחד עם זאת, צריך לציין שישנם עמודים ענקיים שתומכים ביציעים אשר ניצבים בדיוק על הבידוק הביטחוני, מה שעלול להוות בלאגן בעת שהמגרש יהיה מלא וגם אין כל כך מקום לאוטובוסים של השחקנים, אף על פי שזה עומד בתקן של אופ״א, בדיוק מאותה הסיבה שאין חניות - מקום.
ההגעה לאצטדיון הייתה פרובלמטית בלשון המעטה; פקקים בקרבת מקום, אין איפה לחנות, חניונים סגורים, ברדק תחבורתי והליכה ארוכה של קרוב לעשרים דקות עד למגרש שנראתה תחילה כמו נצח, אך לאחר מכן התבררה כהישג לעומת אוהדים שהגיעו קצת יותר מאוחר ולא רק שעמדו בפקקים ארוכים, היו צריכים ללכת למעלה מחצי שעה בחום והלחות המעיקים של תל אביב במקרה הטוב.
הרכבים שנמצאים בפקק בדרך לבלומפילד (רדאד ג'בארה)ושנזכיר שמדובר במשחק של בני יהודה מול קריית שמונה? ולא מכבי נגד הפועל בדרבי תל אביבי לוהט? אבל נדמה שגם לא בדרבי אלא במשחק עם מעל עשרת אלפים אוהדים היינו צופים בכאוס מוחלט. ולכן טוב שהחליטו לעשות את ההרצה במשחק כזה עם מעט קהל יחסית.
“היה צפי ל-4,000 אוהדים בערך, אז לא חשבתי שיהיה בלאגן, החלטתי להביא את האוטו ולא לבוא בתחבורה ציבורית, אבל עשיתי טעות נוראית. לא אחזור על זה שוב, בטח במשחקים בהם יהיה יותר קהל”, הסביר מאיר, אוהד בני יהודה, את התסכול אחרי שיצא מהבית כשעה וחצי לפני הפתיחה ונכנס למגרש רק רבע לשעה לפני פתיחת ההתמודדות. והוא גר בגוש דן. לא בירושלים, חיפה או נתניה.
השלט של אוהדי בני יהודה בבלומפילד (רדאד ג'בארה)אבל אז אתה מתקרב לאצטדיון ששמר על צורתו המקורית ומתחיל להתרגש, חש את האווירה המיוחדת של בלומפילד עם המוסכים ליד, ההיסטוריה, הזיכרונות מהמגרש, רואה את האצטדיון הזה הזה שקם בתוך תל אביב ושלא דומה למה שהיה פה רק לפני שלוש שנים. מפלצת בלב תל אביב. אי אפשר לתאר זאת אחרת.
“עם כל הבלאגן, מרגש לחזור לאצטדיון הזה. אמנם זה לא שכונת התקווה, הבית האמיתי שלנו, איפה שאנחנו האוהדים הרגשנו הכי בנוח, אבל השיפוץ מרהיב, בנו פה אצטדיון מדהים ואני חושב שמי שהכי תהנה ממנו בזמן הקרוב היא מכבי תל אביב. לנו הוא גדול מדי, אפשר היה לראות שנבלענו בתוך אצטדיון עצום, כמו שקורה להפועל חיפה בסמי עופר. המושבה הרבה יותר מתאים למידות שלנו אם כבר”.
אצטדיון בלומפילד (רדאד ג'בארה)ואם הזכרנו את המושבה, רותם אוהד קריית שמונה, שטוען שביקר ביותר מדי מגרשים בארץ ובאלו שהכי נידחים שיש, ואפשר להבין, בכל זאת הקבוצה פעם שיחקה שנים רבות בליגות הנמוכות, טוען שיש משהו אחר בריח של בלומפילד: “למרות השיפוץ, מרגיש שהייחודיות של בלומפילד נותרה ולא נעלמה למרות השיפוץ והשינוי המסיבי, הוא עדיין מאוד מרגש. זה לא מרהיב כמו סמי עופר, או עממי כמו טדי, יש פה תחושה אחרת, קשה להסביר במילים, אבל אתה מרגיש את ההיסטוריה, את החשיבות”.
ואכן, כולם מדברים על ההיסטוריה של היכל הקודש של הכדורגל הישראלי, איך שלא תסתכלו על זה. שלוש מארבע הקבוצות הגדולות בהיסטוריה שלנו אירחו פה – מכבי והפועל תל אביב וגם בית”ר ירושלים, בעונה בה זכתה לראשונה באליפות ב-1986/7.
אצטדיון בלומפילד (רדאד ג'בארה)ההתרגשות ניכרה על כולם, ילדים שבאו עם ההורים, זוגות, חבורות של אוהדים, כולם התלהבו מהפתיחה של בלומפילד המחודש, רצו לחוות את זה, להיות חלק מהחוויה, כולל אקס הכתומים וחלוץ מכבי חיפה ירדן שועה שהגיע ביחד עם חלוץ העבר חזי שירזי. “מצחיק שדווקא אנחנו אלה שעושים לבלומפילד את הפרמיירה ולא מכבי או הפועל ת”א, אבל ברור לי שזה רק בגלל שלא הכל מוכן עדיין, לא היינו נותנים לאלופה לעשות את הבכורה וההרצה למגרש, כשפתאום יכולה להיות פדיחה”, טוען דן אוהד הכתומים.
ההתרגשות לא הייתה רק בקרב היושבים ביציעים, גם אצל השחקנים ניתן היה לראות זאת, החל בחימום, כשהם עלו לחוות את האצטדיון וכר הדשא, בדקו כל דבר, חלמו על הבקעת שער. לא בכדי הפתיחה הייתה מעט מהוססת ואיטית מצד הקבוצות, ייתכן כי זו פתיחת העונה גם, אבל סביר מאוד שהמגרש החדש וההתרגשות נתנו אותותיהם וכולם חששו לטעות, הרגישו שהמון עיניים נשואות אליהם, כולל צמד המאמנים ששיחקו באצטדיון הזה במדי הפועל ת”א.
“התרגשתי לחזור לבלומפילד. הבאתי פה כדורים בתור ילד במשחקים נגד צ’לסי וספרטק מוסקבה ליוסי אבוקסיס. בתור שחקן עליתי פה לבוגרים, שיחקתי עם יוסי, זה החזיר אותי קצת אחורה. יש פה אצטדיון ברמה אירופאית, עשינו פה ספתח מעניין, מקווה שהמגרש יביא בשורה לכדורגל הישראלי”, אמר בסיום המאמן המפסיד מק”ש מסאי דגו.
דור ג'אן במאבק מול הגנת עירוני ק"ש (שחר גרוס)“כילד שהתפלח פה בשער 3 בגיל 8-9, זה הזכיר לי נשכחות, איך הוא היה פה לפני 40 שנה בגיל 9. היינו באים כילדים קטנים, היינו מתכופפים עוד קצת ומתפלחים”, סיפר מאמן בני יהודה יוסי אבוקסיס בהתרגשות. “זה היה אצטדיון ישן מאוד, והפך להיות כל כך מפואר, היכל הכדורגל. זה פשוט יפה, אצטדיון אדיר, חסר לי עוד קהל פה, אבל הקהל קצת נבלע”.
המשחק הראשון בבלומפילד הרגיש יותר כמו חזרה גנרלית, מעין הכנה לקראת המשחקים של מכבי והפועל תל אביב, כמו הרצה של כלי רכב או מסעדה של אייל שני, בודקים שהכול תקין לפני שמביאים את האח"מים. חזרה גנרלית לקראת הדבר האמיתי שיהיה הערב בין הפועל ת”א לנתניה ובמחזור הבא כזה הוביל יארחו את הכתומים. ״עדיף ככה. להריץ את המגרש משחק אחד לפחות כדי לראות שהכול עובד כמו שצריך, על בעיות החנייה התריעו מראש, אבל את כל השאר היה צריך לבדוק במשחק כזה ללא הרבה קהל, כדי שלא תהיה פדיחה בזמן אמת כשמכבי תארח פה מול 30 אלף איש״.
שחקני הפועל תל אביב בבלומפילד (הפייסבוק של הפועל תל אביב)יציע העיתונאים גדול מאוד, יש שירותים קרובים מאוד שחלילה לא תפספס כלום מהמשחק, שמקלים כמובן את העבודה על כולם, אך בינתיים אין אינטרנט, דבר שהוא מובן מאליו. כמו כן, תא העיתונאים גבוה מאוד ורחוק מהמגרש דבר. ויש בשורה למעשנים, אזור עישון עם פינת ישיבה אפילו, מי היה מאמין.
ואם בצהובים עסקינן, קב"ט הצהובים הגיע לבדוק שהכול תקין, כמו גם הדובר עופר רונן, שבדק את אזור התקשורת, כדי לראות שהכול מוכן לקראת שבוע הבא, ספר את המושבים, צילם, ראה והתכונן כאמור לקראת המשחק של קבוצתו מול אותה בני יהודה שאירחה אמש.
עופר רונן ויוסי אבוקסיס (רדאד ג'בארה)״כל היום עבדו פה כמו משוגעים, אנשים לא ישנו בלילה כדי שהמגרש יהיה מוכן בזמן. צריך לתת שאפו לכל מי שהשתתף בעבודות, מהמנהלים והאחראיים ועד לאחרון הפועלים. זה לא מושלם, אבל בטח שלא נורא כמו שחלק מנסים לתאר זאת״, אמר אחד מהאחראים על הסדר במשחק.
״סיוט, פשוט סיוט״, טען מנגד אלי אוהד בני יהודה. ״מלא בלאגן, אין חניות, פעם הבאה אם אני אבוא זה יהיה במונית, גם ככה שילמתי פה על חניון אז עדיף לשלם על מונית ולהיות בראש שקט בלי לחשוש שיגררו את הרכב״.
הפקקים שנוצרו ליד אצטדיון בלומפילד (בן ויניק)אז אמנם יש עדיין לא מעט בעיות; ההגעה, הפקקים, החניות, אבל משחק הפתיחה של בלומפילד המחודש עבר בהצלחה יחסית וכפי שהאחראים ציפו, עם הבעיות שהיו ידועות לכולם לפני ובלי תקלות מיותרות, ועצם העובדה שהמגרש נפתח בדיוק בזמן המתוכנן, מגיע צלש לעיריית תל אביב ולחברת היכלי הספורט יפו. להגיד שהאצטדיון מוכן לקראת דרבי תל אביבי יהיה יומרני, אבל זה יקרה רק עוד חודשיים אז יש מספיק זמן להתארגן. בינתיים, עבור בני יהודה נגד קריעת שמונה זה בהחלט מספיק.
והכי חשוב, שהאוהדים בארץ שרגילים להגיע עם האוטו עד ליציע, יהיו סבלניים מאוד ויפנימו שב בלומפילד נגמרו הימים האלה, או שתבוא בשאטל/מונית/אוטובוס, או שתחנה רחוק ותלך ברגל. בלומפילד רוצה לשנות את התרבות פה, ואם זה יקרה כמו למשל בקאמפ נואו או האמירויות, זה יהיה ההישג הכי גדול של היכל הקודש של הכדורגל הישראלי. כי בקרוב נגלה שלבנות מגרש מרהיב ועוצמתי זה הרבה יותר קל מאשר לשנות תרבות ולחנך קהל.