קרן בן נשר היא אחת הנשים החזקות בכדורגל הישראלי. מי שהחלה את עבודתה בהפועל עכו מהליגה הלאומית כמנהלת חשבונות, הפכה תוך שנה אחת לאישה הכול יכולה במועדון כשהשנה היא מונתה לנציגת הליגה הלאומית במנהלת הליגה.
בעולם בו אלונה ברקת מוגדרת כבלי הפועל באר שבע, ואודליה פרידמן ושרון תמם כמנכ"ליות הפועל ומכבי תל אביב בהתאמה, בן נשר לא מחפשת הגדרות לתפקידה. היא מחפשת בעיקר לבצע ולהשפיע. זו העונה החמישית שלה בכדורגל הישראלי ולפחות בשלב הזה אין לה שום כוונה לעזוב את תפקידה, בטח לא לפני שתצליח להשפיע עוד.
בראיון מיוחד ל-ONE, לרגל יום האישה הבינלאומי, בן נשר יורה ללא מעצורים: מספרת על הקושי בהתנהלות מול מנהלת הליגה, מדוע לדעתה היחס לליגה הלאומית הוא לא שוויוני, קבוצתה הפועל עכו וסוגיית המאמנים, כמה היא מעורבת בתחום המקצועי, ואיך לא, היחס לנשים במקצוע כה גברי ונושא ההטרדות המיניות.
קרן בן נשר (עמרי שטיין)קרן, את נמצאת בהפועל עכו מעונת 2017/2018, איך את מסכמת את התקופה עד עכשיו?
"תקופה מאתגרת מאוד, המון לחץ ורצון שהקבוצה תצליח, עם הרבה מלחמות, שינויים וכמובן התמודדויות לא מעטות. בנוסף אנחנו נמצאים ביום האישה, יום שמדבר על שוויון וזה בדיוק מה שחסר בקבוצות המקצועניות. זה שוויון מבחינת המקום שהליגה הלאומית נמצאת בו, מכל היבט שלא תסתכל על זה. אם יהיה שוויון בין הליגות זה יהיה מבחינתי הישג שכרגע הוא רחוק מלהתקיים. אין שוויון בין ליגת העל לליגה הלאומית, אין שוויון בין נשים לגברים בתחום הזה ואם לדבר על עצמי באופן אישי, בהתחלה חשבו שאני אפיזודה חולפת והייתי צריכה המון מרפקים על מנת להישמע ולהישאר. לא תמיד זה נשמע טוב בעיני הסביבה שלך שהיא סביבה של גברים. לגבי חוסר השוויוניות בליגה הלאומית, הטענה היא על העניין של איך מתייחסים אלינו כליגה, המערכת העוטפת, שאמורה לחבק אותנו ולקדם אותנו ושם זה ממש לא שוויוני".
מצד מי?
"מצד מי שאמור לתת לנו את השוויון. אני חושבת שגם ההתאחדות וגם המנהלת לא מתאמצות מספיק כדי להביא את הליגה הלאומית למקום מקצועי מאוד. אנחנו לא שם. אם שתי הליגות הללו נקראות מקצועניות, צריך להתייחס לזה בהתאם. מה שליגת העל מקבלת, הליגה הלאומית יכולה לחלום והיא לא תקבל. כל הזמן מספרים לנו על ניסיונות להביא ספונסר לליגה הלאומית ולא מצליחים. מי שעובד ומנסה, מצליח. מי שיודע לשווק את ליגת העל צריך לשווק את הלאומית כמקשה אחת. איך יקדמו את השחקן הישראלי, אם לא דרך הלאומית? מי ייתן במה אם לא אנחנו? אז למה לא להעצים ולקחת ספונסר אחד לשתי הליגות ולחלק אותו באופן שווה? כמובן שליגת העל מרוויחה יותר ואין לנו בעיה עם זה, אבל במצב הנוכחי בעצם, זה לא שאנחנו מקבלים פחות, אלא לא מקבלים בכלל. טוענים שקשה לשווק את הלאומית כי יש יותר אלימות ואוהבים להטיח את כל הטענות עלינו ולייצר אותנו כבעייתיים".
בן נשר: "אין שוויון". שחקני הפועל עכו (עמרי שטיין)עוד הוספה: "גם הנושא של התקציבים: זה שטוענים בפני הקבוצות בלאומית שליגת העל עושה לנו טובה שאנחנו מקבלים מהם כסף מהשידורים זה כשלעצמו כבר בעיה באיך מראים אותנו. אבל אם להיות כנים, בשנתיים האחרונות הלאומית תופסת מקום לא קטן בשידורים. לא מעט אנשים רואים אותנו. אז לבוא ולהגיד שזה לא מעניין אף אחד? זה לא נכון. זה מעניין אבל הם מעדיפים לא להיכנס למקום הזה.
למי פנית?
"למי לא? גם כשלא ייצגתי את הליגה הלאומית במנהלת. קח לדוגמה את נושא האלימות ובייחוד מה שקרה בין אדומים אשדוד לראשל"צ: אחרי האירוע הזה, באתי עם הצעה לא לפתוח את המשחקים בדקה הראשונה, אבל זה לא מצא חן בעיני המנהלת. היה ניסיון להשתיק את העניין כדי שלא נתעסק בזה בטענה שהאלימות מגיעה מאיתנו. אבל סליחה, היא מגיעה גם מההתאחדות והבקרה שלא עשו בדיקות כמו שצריך על בעלי קבוצות חדשים שנכנסים. זו שרשרת שצריך קודם כל לעבור אותה ורק אז לבוא אלינו בטענות. אנחנו רוצים להוקיע את זה ולא לתת מקום לאלימות אבל במקום זאת העדיפו להשתיק את העניין".
"היה ניסיון להשתיק". קרן בן נשר (עמרי שטיין)בן נשר הרחיבה: "ארז כלפון מקדם הצעת חוק בממשלה לגבי נושא האלימות, הצעה מצוינת וכל הכבוד על כך. רק שלפעמים צריך לבצע סיעור מוחות ולגבש רעיונות ואולי עשו את זה, אבל שוב לא בליגה שלנו. כי אם הוא היה יושב עם מנהלי הקבוצות, הוא היה מבין שהכוח המשטרתי לפעמים פוגע ולא עוזר ולפעמים המשטרה היא גוף שהקבוצות או הקהל רואה כמשהו מתסיס ולא מרגיע. לכן האלימות לפעמים מתגברת. אני יכולה להבין שצריך לתת יותר סמכויות למשטרה וזה גם נכון, אבל ברגע שאתה עושה את זה, אתה נותן כוח לחברות האבטחה להעמיס על הקבוצות סדרנים/מאבטחים שלפעמים אין צורך בכך. יוצא מזה, שבמקום שעוזרים לקבוצות בנושא האלימות, מעמיסים על הקבוצות עוד כוחות אבטחה ושיטור. זה מתפרסם מאוד יפה בחוץ, אבל בפועל זה לא משהו שאפשר להגיד עליו שהוא הפתרון המלא, זה לפעמים מעצים את הבעיה".
גם נושא יום האישה זה משהו שמאוד הכעיס אותך.
"כן. הסלוגן לצאת במשחקי ליגת העל בהעצמה נשית, או בשיתופי פעולה עם עמותות ומוסדות ולא לשתף את הליגה הלאומית רק מעידה על חוסר השוויוניות שכבר קיימת. אם מדברים על שוויון, אז הפועל עכו בראשותי היא בין הקבוצות שמעסיקות אנשים עם מוגבלויות והולכת ותורמת כל שנה בפסח סלי מזון, משלבת ילדים שלהוריהם אין את האפשרות לשלם על החוג ואנחנו כקבוצה דואגים לאפשר לאותם ילדים להגיע ולהרגיש שווים. אני דואגת לדו קיום אצלי ומקדמת את יום האישה עם כל מיני אג'נדות שלא תמיד עברו במנהלת.
אני לא באה בסלוגנים, אלא במעשים. את הליגה הלאומית לא שיתפו במיזם הזה וטענו שאין מספיק כוח אדם. כרוז קיים בכל משחק ואיש משק שידאג להלביש את השחקנים גם קיים. אז אני לא רואה איפה הכוח אדם הנוסף. עלות החולצות זאת הבעיה? אז היינו דואגים לרכוש, זו לא בעיה. פניתי לניר ינקלביץ' ולא קיבלתי תשובה למה אנחנו לא מציינים את יום האישה. כולם התעלמו ואז באים ואומרים למה לא פנית באופן אישי. אני לא רוצה התייחסות אישית, אני רוצה שהשיתוף יהיה אחיד. באופן אישי אני עושה ומקדמת דברים ולא צריכה אישור מאף אחד. פה רציתי להתאגד ככוח, להעצים נשים. אנחנו לא בתחום שוויוני מבחינת הנשים. הכדורגל רחוק מכך שנות אור".
קרן בן נשר (עמרי שטיין)דיברת על חוסר שוויון. כאישה, את מרגישה שאת צריכה להוכיח יותר?
"באופן כללי אישה תמיד צריכה להוכיח יותר. נושא ה’מי טו’ הוא שם יפה אבל עדיין לאישה יותר קשה מלגבר. בתחילת תפקידי, בישיבות צוות, לא הגיבו לדברים שאמרתי. אף אחד לא ממש הקשיב כי אמרו לעצמם: ‘מה היא מבינה? היא טובה בכספים, שתישאר שם’. הייתי צריכה המון מרפקים ולהשמיע יותר ממה שגבר משמיע כדי לבוא ולהראות שאני גם מבינה. אומנם אני לא מאמנת או מנהלת מקצועית, אבל גם אני רואה דברים מבחוץ שבפרספקטיבה שלי יכולים לשנות. אז למה לא לבוא ולהקשיב. אולי תתנו מקום גם לאישה? בשנתיים הראשונות היה לי מאוד קשה להביא את עצמי. השחקנים לא קיבלו את זה, הצוות לא קיבל את זה אבל לא ויתרתי ונשארתי. כזו אני, עקשנית״.
היום יותר סופרים אותך?
"אני יכולה להגיד לך שכן, קצת יותר. אבל במסגרת התפקיד שלי כנציגת המנהלת, עדיין, הליגה הלאומית קצת תקועה למנהלת. וזה לא שהם אומרים את זה, אנחנו פשוט מרגישים את זה. וזה יותר קשה".
קרן בן נשר (עמרי שטיין)יש בליגת העל את אלונה ברקת, שרון תמם ואודליה פרידמן. אתן בקשר? מעבירות טיפים כנשים?
"לא. אני מאוד אוהבת את אודליה ויצא לי כמה פעמים לדבר איתה. היא משתדלת ומנסה להביא את החשיבה הנשית שלה. אין לי קשר מעבר לזה עם אף אחת מהן. יותר מזה, גם בתחום הזה של הכדורגל, באופן כללי ולא רק אצל נשים, אין פירגון".
למה אין עוד נשים בכדורגל?
"כי את אלו שקיימות שם, בקושי שומעים. אז אתה רוצה שיכניסו עוד נשים? אני מאוד אשמח שיהיו עוד, אפילו במנהלת או בהתאחדות. כל התפקידים הללו, אלו תפקידים שגם אישה יכולה לעשות ואני יכולה להגיד לך שגם אם ייקחו אישה, השכר שלה לא יהיה זהה. אנחנו לא מתפרנסים בצורה דומה”.
אודליה פרידמן (שחר גרוס)כמה הכדורגל מעניין אותך? מה מושך אותך בעולם הזה?
"אני אוהבת עבודה מאתגרת, לא רגילה. עבודה שבה כל הזמן אתה צריך להמציא את עצמך מחדש. אני לא רגילה לעבודה של 16:00-8:00, לשבת במשרד בהנהלת חשבונות. אף פעם לא הייתי כזו. תמיד היו לי עבודות מאתגרות. אני אוהבת את התחום הזה כי אני חושבת שזה תחום שהוא די עממי. לראות ממחלקות הנוער קשת רחבה של שחקנים מכל מיני אזורים שמשתלבים בתחום הזה. הכדורגל מגשר על פערים אצל ילדים במחלקות הנוער ולפעמים אתה רואה את זה גם בבוגרים. אני אוהבת לראות את השינויים אצל הילדים, שעולים לנוער ואז לבוגרים. אלה שינויי התפתחות. לשלב אנשים עם מוגבלויות בתחום שהוא לא שוויוני מבחינתי זה גם סיפוק. לקחת את השחקנים שלי ולחלק סלי מזון לנזקקים זה סיפוק. הסיפוק לא חייב להיות רק בתוצאות".
אבל את אוהבת כדורגל?
"מאוד. אני אוהבת ספורט בכלל. אני לא מעריצה זמר, קבוצה או שחקן. אני לא מאלה. אני אוהבת לחבר את הדברים הטובים מכל דבר".
שחקני הפועל עכו (חגי מיכאלי)יש לך חלום עתידי?
"קודם כל, אני תמיד חולמת. הגעתי למה שהגעתי ואני חולמת הלאה. אני לא יכולה להגיד לך מה המטרה הבאה שלי כי לפעמים היא רחבה מדי ואני צריכה למקד אותה. קיבלתי הרבה הצעות: חלקן מהכדורגל, מהספורט או מתחומים אחרים. אני שוקלת הכול. אני יודעת שהפועל עכו נתנה לי את היכולת להרחיב את הכישורים שלי ואני מניחה שיבוא היום ואגיע ליעד הבא. כרגע כל כולי בהפועל עכו וזה לא שמחר או בסוף העונה אקום ואלך. אני עדיין לא יודעת מתי הזמן שלי לעבור יגיע".
אבל זה לא שאת מפנטזת על לנהל את מכבי חיפה, מכבי ת"א וכו'.
"ממש לא. מה זה ייתן לי שאחשוב על זה? אני לא צריכה שם גדול של קבוצה כדי לנהל אותה או להוציא ממנה דברים טובים. נכון שהרבה כסף בקבוצות הליגה הלאומית אין, אבל הסיפוק והשינוי שאני מביאה, זה על השם שלי. יש לי את היכולות שלי ואני לא מתביישת להגיד את זה שאני עושה שינויים מהותיים".
שחקני הפועל עכו (שחר גרוס)חווית פעם ניסיונות להתחיל איתך או הטרדה מינית?
"אשקר אם אגיד שלא התחילו איתי. לגבי ההטרדות, כל אישה עוברת הטרדה ולפעמים היא מתייחסת לזה ולפעמים לא. לדבר על משהו שהוא חוצה גבולות? התמודדתי גם עם זה וידעתי להעמיד במקום את אותו אדם ולדאוג שלא תהיה לו המשכיות בתחום. אישה צריכה ביטחון מהסביבה שלה ולא לפחד ומצד שני אי אפשר כל הזמן להכליל את כל הגברים. לגבר מותר להתחיל עם אישה וזה די לגיטימי. לא היו מתחילים איתי אם לא הייתי פנויה וגם אם כן, הייתי יודעת לעצור את זה. בחורה יכולה להגיד לא מתאים לי ושם זה ייגמר ואם זה עובר את הגבול אז צריך להתלונן על אותו גבר ולא לוותר. אבל גם אי אפשר לבוא ולהאשים גבר שהוא מתחיל עם אישה, צריך לקחת דברים בפרופורציה. לא כל דבר זו הטרדה".
"אני בעד נשים וחושבת שהן צריכות להתברג במקומות יותר גבוהים בכל מיני תחומים, אבל בוא נשים את הדברים על השולחן: לא כל גבר שמתחיל עם אישה זו הטרדה. יש הטרדה שהיא עוברת גבול ואם אישה מדברת על זה אז צריך לחבק אותה ולעזור לה. אנחנו לא יכולים להכליל את כל הגברים או את כל הנשים. אנחנו צריכים לקחת את זה למקום שיש בו גבול ברור מאוד. אם יש הטרדה שהיא חוצה את גבולות, הגבר צריך לשלם על כך בענישה מאוד מחמירה וקשה ולא לאפשר להם להגיע לקורבן הבא. גבר שמטריד צריך להתבייש ותמיד לחשוב מה היה קורה אם זאת הייתה האישה שלו בבית או אחותו. אישה צריכה להיות הכי אמיצה, להרים את הראש ושקורה דבר כזה כן לבייש את אותו האדם שעשה את זה ואנחנו כחברה צריכים לחבק אותה ולתמוך בה״.
“אני רואה הכול, האצבע של האנשים קלה על המקלדת”
כאמור, בן נשר מנהלת את עכו בשנים האחרונות, כאשר בעונה היא חווה משבר מקצועי לא פשוט, כשהקבוצה נמצאת ברצף תוצאות לא טובות ונלחמת על ההישרדות. ובכלל, לא מעט קולגות מגדירים אותה כאישה שמצליחה להעמיד מועדון ראוי בתקציב שפוי. בליגה לא יציבה למאמנים כמו הלאומית, היא נותנת גיבוי למאמנה מסאיי דגו ומעדיפה לשמור על יציבות.
קרן בן נשר (עמרי שטיין)איך את מגדירה את עצמך, יו"ר? בעלים?
"אני לא אוהבת הגדרות, כי הן מגבילות. אני מבחינתי נוגעת בהכול. אני מחזיקה את כל ניהול הקבוצה, יורדת לרזולוציות של אימונים, וידאו, ניהול מקצועי. תקראו לי איך שאתם רוצים: יושבת ראש, בעלים. בפועל אני מנהלת את כל המקום הזה".
איזה סוג של בעלים את? כמה את מתערבת?
"אני אף פעם לא מתערבת אבל אני מאוד מעורבת ויכולה להגיד לך שמאמנים מבינים שבגלל התמיכה שלי הם צריכים לעבוד הרבה יותר קשה. אני לא עוברת על סדר היום בעניין התוצאות שלנו, אני יושבת עם הצוות שלי, עם השחקנים. אני רוצה להבין למה הדברים הללו קורים. לפעמים זה גם לא בשליטה שלי. אני יכולה לבוא בטענות למאמן על תוצאות או לשחקנים אבל אני לא יכולה לבוא בטענות על חוסר מזל, על תמימות או נאיביות. זה משהו שהוא נתון. אני יכולה למצוא את הפתרון מחוץ למגרש: לעשות שיחות אישיות, לקחת את הקבוצה ולנסות לחבר אותה יותר אבל המאמן הוא זה שצריך לחשוב מחוץ לקופסה, זה תפקידו. אני מקשיבה ושומעת את המאמן אבל גם דורשת דברים אחרים כי בסופו של יום אנחנו צריכים להביא תוצאות".
את מעורבת בהחלטות כמו צירוף שחקנים וכו'?
"חד משמעית. שחקנים לא מגיעים אם אני לא מקבלת החלטה שכן, כנ"ל מאמנים מן הסתם. יש כל מיני בדיקות שאני עושה: אני מתייעצת עם אנשים בתחום, יש לי סקאוטינג שמלווה את הקבוצה. אנחנו לא בוחרים מאמן כי הוא היה פנוי בשוק. אנחנו מסתכלים על מה מתאים לשחקנים, לקבוצה ולמרקם שלה ואיזה מאמן אני יכולה להביא שיעזור לקבוצה. אני מבפנים רואה את הכול ואנשים מבחוץ לא רואים את זה אז הם ישר ידרשו לפטר את המאמן. האצבע קלה על המקלדת".
קרן בן נשר (עמרי שטיין)את מרימה להנחתה לשאלה הבאה. עם כל פיטורי המאמנים בליגה הלאומית, את נותנת גיבוי רחב למסאי דגו למרות התוצאות הפחות טובות.
"אני אגיד לך משהו: כשמאמן מגיע לקבוצה, יש פרק זמן מאוד קצר שהוא צריך לחבר את השחקנים וליצור מומנטום טוב. לפעמים נכנסים גם למצב שזה לא מתחבר או חוסר מזל. אז הפתרון שלי זה לא לפטר את המאמן ולהביא מישהו אחר ואז לקוות שאולי יתחבר לו משחק או שניים ושוב נתקע על תיקו או הפסד. זאת לא המטרה שלי. המטרה שלי היא להביא יציבות כי זה מה שחסר לנו בכדורגל. מאמן חדש יכול לרענן, אבל לפעמים זה גם יכול להרוס את הקבוצה והיה לי ניסיון בזה. אני לא ממהרת לעשות שינוי, כי אין לך 100% של הצלחה בשינויים וזה 50-50. אז 50% כבר יש לי, אז על ה-50% הנוספים אני צריכה להמר? אני לא אוהבת להמר. אני אוהבת לקחת דברים ולבדוק כי אנחנו לא נמצאים במקום בו אנחנו יכולים להמר. אז נכון, תיקו זה מעצבן ולפעמים מרתיח, גם אותי. אבל לפעמים אני יושבת שקולה עם עצמי ואומרת לעצמי שאם לא רצף הנקודות הבודדות שצברנו, יכולנו להיות במקום יותר גרוע. אי אפשר לבוא על הראש של המאמן בכל פעם שלא הולך משהו בקבוצה. לפעמים זה גם יכול להיות גורם אחר, או הנהלה שלא נותנת למאמן לעבוד".
אבל את מסכימה שהעונה הזאת לא מוצלחת?
"העונה הזאת היא פספוס. להגיד לך שאני מרוצה מהמקום שהגענו אליו היום? לא. רציתי להגיע לפלייאוף העליון כבר מזמן והיו לי את כל ההזדמנויות להגיע לשם. קיבלנו הכול וחילקנו מתנות. אבל לא אני משחקת: אני יכולה להתעצבן ולדבר עם שחקנים אבל בסופו של יום אני לא עולה על המגרש. זה כמו ספינה: המאמן מנווט את הקבוצה ומבחינתי הוא לא הביא את התוצאות שרצינו. אבל יש לו עוד אפשרות לעשות זאת בשני המשחקים שנותרו. לבוא ולהגיד לך שבכל משחק הוא צריך להיות עם החרב על הצוואר שלו? לא. למה אני צריכה לגרום לו להרגיש ככה? אני לא הייתי רוצה להרגיש ככה במקום העבודה שלי".
מסאי דגו (חגי מיכאלי)חצי מהתקציב שלכם בנוי על העירייה, יש זכות קיום לקבוצה כזו?
"תראה, אגיד לך משהו: אתה יכול לשאול את השאלה הזאת על עוד קבוצות קטנות, אפילו בליגת העל כמו עירוני ק"ש, מכבי פ"ת או קבוצות אחרות עם פחות קהל. יש חמש קבוצות גדולות בכדורגל הישראלי, אז להגיד שלשאר הקבוצות אין זכות קיום? אז למה אנחנו צריכים את הכדורגל?".
אני שואל אותך.
"אגיד לך משהו נוסף שגם קשור לעניין ההצלחה: אתה יודע למה השנה לקחתי כ"כ הרבה שחקנים זרים? כי שחקנים צעירים מרגישים כבר במחלקות הנוער שהם כוכבים גדולים ובאים עם סוכנים ודרישות כשהם עוד לא שיחקו וישבו על ספסל. אני מביאה זרים עם הסיכון הכי נמוך, אבל כל אנשי המקצוע במועדון יושבים עליהם לפני ומדייקים. שאם אפול עם הבאתם, אפול בקטן. שווה לי להביא שלושה זרים מאשר להתחיל להתמקח, לשבת עם סוכן או להסביר לשחקן בן 18 למה לא תמיד מרוויחים כסף גדול בליגה הלאומית אבל כן צריך לקבל את הבמה כדי להתפתח הלאה. לא הכול זה כסף".
שחקני הפועל עכו חוגגים (חגי מיכאלי)הפועל עכו יכולה לחזור לליגת העל?
"אני חושבת שזה יותר בר השגה, בטח כשסיימנו לנקות את חובות המועדון. אגיד לך גם למה: כי יש דרך. יש מחלקת נוער מצוינת, שחקנים שיכולים לעזור ולהתפתח בבוגרים. יש לנו גם את גיתאי סופר וגם את זאהי אחמד, שהם שחקני נוער ומשחקים בזכות בקבוצה הבוגרת".
את מקבלת שכר ראוי בעכו?
"לא. בליגה הלאומית קשה מאוד להתפרנס רק מכדורגל ולא משנה איזה תפקיד אתה עושה. השכר הוא לא שכר מתגמל ובנוסף, אישה וגבר לא מתפרנסים אותו הדבר. אני כן מתמקחת על השכר שלי ומנסה להביא לשוויון עד כמה שאני יכולה. אבל להגיד לך שיש שוויון? לא. אני גם חושבת מחוץ לקופסה ועושה דברים שהם מעבר, כי אני צריכה לפרנס את המשפחה שלי ואני המפרנסת היחידה. אז לפעמים אני צריכה לעבוד בעוד עבודה כדי להיות מתוגמלת. היו תקופות בחיים שלא התביישתי לנקות חדרי מדרגות כדי לפרנס את הילדים שלי בכבוד ואני יכולה להגיד לך שלא חסר לילדים שלי כלום. אני לא צריכה גבר שיגרום לי לביטחון כלכלי. הביטחון בא ממני, אני הביטחון לעצמי ולילדים שלי".
"הגעתי לאן שהגעתי לא סתם. הרי מי שבחר בי היה ראש העיר, למרות כל האנשים מסביב שאמרו לו שזה לא כדאי לו, שהוא עושה טעות ומה היא מבינה. הוא היה נחרץ להעמיד אישה בתחום הזה ולהגיד אני סומך עליה שהיא יכולה לשנות. אין הרבה אנשים מהתחום הגברי שיגידו את זה וזה המקום להגיד לו תודה על ההזדמנות שהוא נתן לי. אילולא ההזדמנות שלו, לא הייתי מדברת איתך היום".