לא מה שהיה

פני הכדורסל הישראלי השתנו באופן רשמי. אם מישהו חשב שהאליפות של הפועל ירושלים הייתה הבלחה חד-פעמית בלבד, הוא טעה. ירושלים היא ללא ספק קבוצה טובה וכשהיא פוגשת את מכבי תל אביב, נדלק בה מין ניצוץ שהופך אותה לחיה רעה ובלתי מנוצחת. למרות זאת, יש לקבוצה מהבירה לא מעט חסרונות והיא עוד רחוקה מלהפוך לקבוצה ענקית, אבל חייבים לתת קרדיט גדול על מה שעשתה עד כה ובמיוחד לצורה ולדרך בה היא משחקת מול הצהובים פעם אחר פעם.

במעבר חד לצד השני והלא כל-כך נוצץ מתל אביב. ז'אן טבק בהחלט ביצע שינוי במכבי ת"א. אפשר לומר שהוא אפילו הפך אותה סוף-סוף לקבוצה. אבל כרגע, זה ממש לא מספיק. ה"כוכבים הגדולים" ג'ורדן פרמאר (4 נקודות) וטיילור רוצ'סטי (7) ממש לא יציבים ונראים מנותקים לגמרי, דווין סמית' אמנם הופיע הפעם, אך העונה עד כה הוא בגדר נפקד וככה - מכבי לא תגיע רחוק גם בליגה וגם באירופה.

הלפרין מול רוצ´סטי. הגארד הצהוב היה רע (משה חרמון)

מכבי הפסידה "רק" בתשע נקודות להפועל ירושלים, אך התחושה הייתה שהחבורה מהבירה פשוט עושה ככל העולה על רוחה על הפרקט. כל פעם שמכבי ת"א רק חשבה לשוב לעניינים, ירושלים מנעה זאת ממנה בעזרת כדורסל יצירתי והרבה כישרון התקפי. כן, בימים אלה הכישרון בבירה לא נופל מזה שבת"א וזה השינוי הגדול בכדורסל הישראלי.

אם בתחילת העונה הצהובים האמינו שקלעים מחוננים יעלימו מגרעות אחרות, קיבלנו לכך הפעם הוכחה אמיתית שזה כמעט בלתי אפשרי. מכבי קלעה ב-54% מהשלוש (13 מ-24), דבר מאוד לא שגרתי בענף, שלעיתים קרובות משנה משחקים, אך זה לא הספיק לה. הגנה רפוייה, פיגור משמעותי בכדורים החוזרים (36:25) ואחוזי עונשין מזוויעים (35%, 6 מ-17) הפכו את אחוזי הקליעה האדירים מחוץ לקשת להרבה פחות מהותיים בארנה.

טבק משוחח עם אופייבו. הקרואטי עוד צריך ללמוד את שחקניו (משה חרמון)

לסיכום - הפועל ירושלים היא כרגע קבוצת הכדורסל הטובה בישראל ואין על כך עוררין, אך גם האדומים יודעים שאליפות לא לוקחים בינואר. עד סיום העונה אין לי שום ספק שטבק יכיר טוב יותר את שחקניו ויידע להפיק מהם הרבה יותר. ומה לגבי האדומים? כרגע הכל טוב ויפה, אבל בשביל לקחת אליפות שנייה ברציפות מהצהובים, שחקניו של דני פרנקו יצטרכו להראות הרבה יותר יציבות.