טבלת ליגת האלופות במתכונתה החדשה נראית די מוזר אחרי 4 מחזורים. ליברפול בראש עם מאזן מושלם זה הגיוני, אך מיד אחריה עם 10 נקודות דוהרת ברסט. רוב האוהדים מחוץ לצרפת אפילו לא שמעו על קיומו של המועדון הצנוע הזה לפני הקמפיין הנוכחי, וזה כלל לא מפתיע. עצם ההעפלה שלו לצ'מפיונס ליג היא נס במלוא מובן המילה. הרי לפני פחות משנתיים היא הייתה מתחת לקו האדום, בדרכה הבטוחה לירידה לליגה השנייה, שנחשבת למקומה הטבעי.
הליגה הצרפתית צומצמה ב-2023 מ-20 ל-18 קבוצות, וברסט הייתה צפויה לנשור עם התקציב הנמוך ביותר, כ-45 מיליון יורו. המאמן, מישל דר זקריאן, נכשל ופוטר, ובמשך יותר מחודשיים חיפש המנהל הספורטיבי, גרגורי לורנצי, מחליף קבוע עבורו. אז הגיעה ההכרזה שהפילה את כל האוהדים מהכיסא, כשהם לא ציפו לראות בתפקיד פרשן טלוויזיה שכלל לא עבד כמאמן במשך יותר מעשור.
זה היה המצב – הקדנציה היחידה של אריק רואה הייתה בניס אי שם ב-2011, והיא לא נחשבת כמוצלחת במיוחד. לאחר מכן הוא ניסה את מזלו כמנהל ספורטיבי בלאנס ובווטפורד, ואז נדד לעמדת הפרשן ממנה הוזעק לפתע כדי לנסות ולהציל את המועדון הצרפתי.
אריק רואה (רויטרס)ציפיות הקהל לא היו גבוהות בלשון המעטה. במשאל אינטרנטי שנערך קבעו יותר מ-50 מהאוהדים כי מדובר בהחלטה קטסטרופלית. רק 6 אחוזים הגדירו אותה כטובה, והביקורת על ההנהלה לא ידעה גבול. "הימרתי על הראש שלי", אמר בדיעבד לורנצי בסיפוק רב – כי ההימור שלו הצליח מעל ומעבר לחלומות הפרועים ביותר.
שתי סיבות מרכזיות היו לבחירה ברואה. ראשית, לורנצי סמך על אופיו הנוח ועל הכריזמה של המאמן החדש, שהיה אמור לשחרר את השחקנים מהלחץ התמידי בו היו שרויים. שנית, הוא הסכים להגיע לבדו, ללא צוות עוזרים – הרי פשוט מזמן לא היה לו צוות כזה מעולם. שלושה עוזרים כבר חיכו לו במועדון ומילאו בצוותא את תפקיד המאמנים הזמניים אחרי עזיבתו של דר זקריאן. כל השלישייה הם שחקני עבר במועדון שמכירים אותו מבפנים, חברים של לורנצי ששיחק בברסט בעצמו. יש שם אווירה כמעט משפחתית, והמטרה הייתה לשמור עליה.
זה עבד וההרמוניה סייעה לרואה להתאקלם במהירות וליישם את רעיונותיו. ברסט השיגה שישה ניצחונות ב-10 המחזורים האחרונים והבטיחה הישארות, אך לקראת עונת 2023/24 סברו רוב הפרשנים שהיא בדרך למטה. הכוכב המוביל, פרנק הונורה, נמכר לבורוסיה מנשנגלדבאך מבלי שהוחתם יורש ראוי. רואה עדיין הוגדר בעיקר כפרשן ולא כמאמן, וברסט כולה מעולם לא נלקחה ברצינות.
שחקני ברסט (רויטרס)צריך לדעת את הרקע על מנת להבין את גודל ההישג. אפילו במחוז ברטאן בצפון מערב צרפת היא תמיד הייתה קבוצה קטנה, לרוב פחות חזקה כלכלית אפילו בהשוואה ליריבות האיזוריות כמו גנגאן ולוריין. המיקום הטוב ביותר של ברסט לפני השנה היה המקום השמיני ב-1987, אז כיכבו בשורותיה כמה כישרונות צעירים מבטיחים. אפילו דויד ז'ינולה עבר שם בתחילת הקריירה ב-1991, אבל אז בדיוק נקלע המועדון לאי סדרים כלכליים, פשט את הרגל והורד לליגה הרביעית.
הזחילה חזרה הייתה איטית, ואוהדים אוהבים להיזכר כיצד פרנק ריברי, אז שחקן אלמוני לחלוטין, עזר לברסט לעלות לליגה השנייה ב-2004. לליגה הבכירה היא חזרה רק ב-2011, אך ירדה שוב ב-2014. העליה המחודשת התרחשה ב-2019, ומאז הייתה הישרדות המטרה היחידה.
פרנק ריברי. עבר בברסט בתחילת הקריירה (רויטרס)זה מועדון שמעולם לא העפיל למפעל אירופי כלשהו, ואפילו לא חשב בכיוון. לו מישהו היה מספר לשחקנים בקיץ 2023 שהם עתידים לשחק בליגת האלופות, הם היו פורצים בצחוק. האוהדים היו קונים בשמחה מראש את המקום ה-15, אך חששו שזה יהיה הרבה יותר גרוע. ואכן, כאשר לאנס הגיעה לביקור במחזור הראשון בעונה שעברה, ברסט פיגרה 2:0 כבר בדקה ה-22. אבל אז קרה משהו מוזר – היא ביצעה קאמבק, ניצחה את סגנית האלופה 2:3, ומבחינה מנטלית חל שינוי קיצוני ביותר.
"רואה גרם לשחקנים להאמין שהם מסוגלים להתמודד מול כל יריבה ולשחק כדורגל חיובי ללא פחד", מספר העיתונאי המקומי תומא רוניאן. והם באמת לא נכנעו. בעונה שעברה פיגרה ברסט פעמיים 2:0 מול פריז סן ז'רמן, והישוותה בשני המקרים ל-2:2. קיליאן אמבפה קבע לבסוף 2:3 בסיבוב הראשון, אבל בסיבוב השני חילצה ברסט תיקו בפארק הנסיכים, והיה זה בעיצומו של רצף חסר תקדים של 13 משחקים ללא הפסד. בפברואר טיפסה הקבוצה לצמרת הגבוהה, ושמרה על מקומה בזכות תוצאות סנסציוניות נוספות, כולל 4:5 מטורף באיצטדיונה של ראן – היריבה העשירה ביותר בברטאן. ניצחון 0:3 בטולוז במחזור הנעילה הבטיח את המקום השלישי ואת הכרטיס הישיר לליגת האלופות.
זה היה תסריט דמיוני, ואף אחד לא התכונן לכך מראש. במהרה התברר להנהלת ברסט שהאצטדיון הקטן והמיושן שלה לא עומד בתקנים של אופ"א, ויהיה צורך לחפש בית אחר למשחקים בצ'מפיונס ליג. כך הושג הסכם עם גנגאן, והאוהדים לא התלהבו כלל מכך שצריך להרחיק יותר מ-110 קילומטרים עד למגרשה של היריבה המושבעת, אבל הם לא התלוננו.
כל הכרטיסים נחטפו מיד, כי בברסט מבינים היטב – זו חוויה חד פעמית שלא תחזור. "אנחנו לא נהפוך למועדון צמרת, זה הרבה מעבר ליכולותינו. המטרה היא עדיין לא לרדת, ואנחנו גם יודעים שבבוא היום ברסט תרד לליגה השנייה. אי אפשר לברוח מהגורל", קובע העיתונאי המקומי דויד גזנק.
ברנדן שארדונה (רויטרס)אז במחזור הראשון בספטמבר, עשו אלפי אוהדי ברסט את הדרך לגנגאן, ואחד מהם היה סבו של הקפטן ברנדן שארדונה. רק תנסו לדמיין את החוויה המדהימה של הבלם הזה, שגדל בכפר קטן ליד העיר ברסט, אהד את המועדון מאז שהוא זוכר את עצמו, גדל באקדמיה הקטנה, ולא עזב מעולם. את הבכורה ערך שארדונה עוד ב-2013, במשחק מול סן ז'רמן שהיה במקרה אירוע הפרישה של דייויד בקהאם.
הוא הפך בהדרגה לסמל ולשחקן האהוב ביותר בזכות הנאמנות, אבל מצד שני גם לא היו לו הצעות מפתות לעזוב. הוא נתפס כשחקן בינוני, והיה אמור לסיים את הקריירה עם ברסט במעמקי הליגה השנייה – אבל ממש לפני יום הולדתו ה-30 מצא את עצמו לפתע בליגת האלופות. בראיון שנערך למקומון לקראת הבכורה האירופית, נשאל שארדונה: "האם עכשיו תוכל למות בשקט נפשי?". זה הלך הרוח בעיר. "אני מקווה לשרוד עוד זמן מה בעולם הזה", השיב הקפטן.
גם רואה בן ה-57 מרגיש שהוא חי בחלום, ומתמודד עם התהילה הלא צפויה עם לא מעט הומור. "לא חשבנו שנהיה כאן, אבל זה המצב, וניתן את המקסימום בכל רגע נתון. אולי נסיים עם אפס נקודות, אבל גם זה כבר קרה בעבר", הוא אמר. אכן, מארסיי הגדולה הפסידה בכל 6 משחקיה ב-2013. מאידך, ברסט קיבלה 8 משחקים בשלב הליגה החדש, וזו ברכה מכל הכיוונים. היא גם הוגרלה מול ריאל מדריד וברצלונה, וגם קיבלה יריבות סבירות איתן ניתן היה להתמודד. שיבוץ לוח המשחקים בהחלט האיר לה פנים, כי בשני המחזורים הראשונים היא הוגרלה מול נציגות אוסטריות.
אז ברסט לקחה את ההזדמנויות בשתי הידיים. היא ניצחה 1:2 את שטורם גראץ בבית, ואז פירקה ללא רחמים את זלצבורג 0:4. במחזור השלישי היא נתנה הצגה, שיחקה ללא רגשי נחיתות מול לברקוזן והיתה ראויה ל-1:1 שהשיגה. ואתמול הגיע גם המופע בפראג, עם 1:2 על חשבונה של ספרטה. סן ז'רמן דועכת במקום ה-25 עם 4 נקודות, ואילו ברסט צועדת בגאווה בצמרת עם 10 הנקודות שלה, כמו מונאקו. סביר כי זה יספיק לה כדי לעלות לשלב הבא אפילו אם תפסיד בכל 4 המשחקים שנותרו.
שחקני ברסט חוגגים (רויטרס)המפגשים האלה יהיו מרגשים, כי כבר במחזור הבא תתארח ברסט אצל בארסה, בערב הגדול בתולדותיה. לאחר מכן, היא תתמודד מול איינדהובן ושחטאר דונייצק בתקווה ללקט תוצאות טובות נוספות, ובמחזור האחרון תגיע לגנגאן ריאל מדריד בכבודה ובעצמה. כן, זו המציאות של המועדון העני שמינה לפני פחות משנתיים פרשן טלוויזיה למאמן בעודו שקוע עמוק בתחתית. איפה הבמאי שיעשה על זה סדרה משובחת?