"גם האחרים רוצים לשחק", הייתה התשובה של פפ גווארדיולה כאשר חוליאן אלברס הביע פומבית חוסר שביעות רצון מכך שנשאר על הספסל במשחקים החשובים ביותר של מנצ'סטר סיטי בעונה שעברה. החלוץ הארגנטיני שולב רק כמחליף בשני המפגשים מול ריאל מדריד ברבע גמר ליגת האלופות ובגמר הגביע האנגלי נגד מנצ'סטר יונייטד. ההערה הזו הייתה קריטית לגבי עתידו של הכוכב.
העכביש הפנים שהוא לא נמצא בראש סדר העדיפויות של המועדון, ותגובתו הייתה חד משמעית. לקראת הקיץ, הוא ביקש לעזוב בתום שנתיים בלבד ודחה את ההצעה להאריך את חוזהו. הדרך לעסקת ענק פוטנציאלית נסללה, ואתלטיקו מדריד עשויה להשלים אותה כעת תמורת 75 מיליון יורו, בתוספת בונוסים אפשריים בגובה 20 מיליון.
מבט על הנתונים הסטטיסטיים עשוי לגרום לתמיהה מסוימת. הרי במרץ 2023 דווקא האריך אלברס את החוזה במנצ'סטר סיטי עד 2028, והפגין אז התלהבות עצומה. "אני מאושר מהעונה הראשונה שלי כאן, ויודע שאני מסוגל להשיג יותר. סיטי מעניקה לי הכל כדי שאוכל למצות את הפוטנציאל, ואני רוצה להודות לכולם על התמיכה. אי אפשר לבקש יותר. זה מועדון שיודע לדאוג לשחקנים", הוא הצהיר, בעוד מספר הדקות שלו על הדשא היה מוגבל יחסית.
החלוץ פתח ב-13 משחקי פרמייר ליג בלבד ב-2022/23, ואילו בעונה שעברה זינק המספר הזה ל-31. על הנייר, נרשמה התקדמות משמעותית, ואלברס הפך לשחקן דומיננטי הרבה יותר בסגל. בפועל, הוא דווקא הרגישה כי חלה נסיגה במעמדו.
חוליאן אלברס (רויטרס)מדוע? כי המטרה הייתה להוכיח את עצמו לקראת הפיכתו לסופר סטאר. כאשר הצטרף לקבוצה בקיץ 2022 ידע אלברס היטב שהוא אמור להיות שחקן רוטציה, בעוד ארלינג הולאנד גורף את הכותרות הראשיות. הוא התכוון להראות לגווארדיולה כי גם השילוב ביניהם יכול לעבוד נהדר, כי בריבר פלייט אהב העכביש בעיקר את תפקיד החלוץ השני. בעונתו הראשונה הוא עשה את המקסימום מהספסל, כבש 17 שערים בכל המסגרות, סידר מצבי הבקעה רבים ולחבריו ובעיקר לנורבגי, והרגיש שהוא בדרך למעלה.
השאיפה התגשמה בתחילת העונה החולפת כאשר קווין דה בריינה נעדר בשל פציעה ופינה את המשבצת אותה שמח הארגנטיני למלא. בשלב מסוים, הוא אפילו היה השחקן עם מספר הדקות הגבוה ביותר על המגרש, וכאשר גם הולאנד נפצע בדצמבר, הוא מילא את מקומו היטב. המסקנה המתבקשת מבחינתו הייתה כי הוא צריך להיות שחקן הרכב קבוע.
הרי זה מה שקרה בנבחרת ארגנטינה במונדיאל האחרון – אלברס החל את הטורניר על הספסל, אך אז שולב במקומו של לאוטרו מרטינס, סיפק הצגות מרשימות ונותר בהרכב עד להנפת הגביע. אלא שבמועדונו המצב דווקא היה שונה בתכלית. שובו של דה בריינה גרם לגווארדיולה להחזיר את הארגנטיני לספסל, ואז טען המנג'ר בפשטות ששחקנים אחרים ראויים ממנו. לפיכך, הרגיש אלברס שהוא לא מוערך.
הוא גם עדכן את מטרותיו בקריירה. בגיל 22, היה לו חשוב לעשות בהצלחה את המעבר מהליגה הארגנטינית לאירופה. בגיל 24, הוא רוצה להיות השחקן המוביל בקבוצתו. לא גורם משלים יעיל, בו רואים ג'וקר שמסוגל למלא מגוון רחב של עמדות בחלק הקדמי, אלא כוכב על אמיתי, על כל המשתמע מכך. מנצ'סטר סיטי העניקה לו את הבמה ואת האפשרות לזכות בתארים רבים. תוך שנתיים, הוכתר אלברס לאלוף אנגליה פעמיים, זכה בליגת האלופות, בגביע האנגלי, וגם בסופרקאפ האירופי ובגביע העולם לקבוצות. זה נהדר, אבל בשלב החדש של חייו זה לא הספיק. ועכשיו הוא סבור כי דייגו סימאונה מסוגל לתת לו יותר מאשר גווארדיולה.
חוליאן אלברס (רויטרס)יש סיכוי טוב שסימאונה צודק. אלברס הוא שחקן אינטליגנטי, חמקמק וזריז עם יכולת טכנית מרהיבה, אבל הוא גם לוחם חסר פשרות. הוא נהנה לבצע עבודה שחורה ללא כדור, שורף שטחים בחיפושים אחרי הזדמנויות, וצ'ולו מת על הגישה הזו. קל לראות אותו משתלב באתלטיקו כדי להיאבק עם סכין בין השיניים ולהפוך לסמל החדש של צ'וליסמו. אנטואן גריזמן, עם האלגנטיות וראיית המשחק שלו, עשה זאת מצוין ופרח באופן מעט פרדוקסלי הרבה יותר באתלטיקו מאשר בברצלונה שהתאימה על פניו יותר לכישוריו. אלברס מסוגל עקרונית להיות היורש של ‘גריזו’ בצד האדום-לבן של מדריד.
כמדורג שני ברשימת שחקני הרכש היקרים ביותר בתולדות המועדון, הוא יהיה הפנים של הפרויקט. על הדרך, לא יהיה לו קשה להתעלות על השיאן, כי ז'ואאו פליקס לא התאים מעולם לתורתו של סימאונה, והעברתו תמורת 126 מיליון יורו אחרי עונה מוצלחת אחת בלבד בבנפיקה נראתה כמו הימור אבסורדי מהרגע הראשון. אלברס שונה בתכלית – יש לו הרבה יותר קבלות, הוא הרבה יותר מנוסה, וסגנונו מתאים הרבה יותר לשיטה של סימאונה.
ראשי אתלטיקו קיוו כי הסכום ההזוי ששולם תמורת הפורטוגלי יעביר מסר לפיו המועדון מסוגל להתחרות עם כולם בשוק ההעברות, אבל המסר האמיתי היה שונה ובעייתי. כעת יש תקווה לתקן את המעוות, כי אלברס הוא החתמה מכוננת באמת. אלוף עולם ושחקן יוצא דופן מצטרף לאתלטיקו בגיל אופטימלי כאשר הטוב ביותר עוד לפניו. הוא התשובה לקיליאן אמבפה. בינתיים עדיין אי אפשר להשוות את המוניטין של השניים, אבל בעתיד הקרוב ההקבלה הזו צפויה להיות הגיונית, וגם ידוע מי ניצח בסופו של דבר בגמר המונדיאל.
חוליאן אלברס. התשובה לאמבפה? (רויטרס)גם מבחינת מנצ'סטר סיטי מסתמן המהלך כהגיוני. המועדון, שמואשם בהפרות בוטות של תקנות פיננסיות ובפיזור כספים מתקציב בלתי מוגבל, עושה כאן רווח עצום על שחקן שהוחתם רק לפני שנתיים תמורת 17 מיליון יורו. השייחים וההנהלה בראשות צ'יקי בגיריסטיין מחזקים כך את קו ההגנה שלהם לפיו הם פשוט עושים את העסקים בצורה חכמה יותר מאחרים. הם לא קונים בלי חשבון, אלא בדיוק להיפך – אחת המטרות היא השבחת שחקנים ויכולת למכור אותם במחיר גבוה הרבה יותר. האם זה נכון? תשפטו בעצמכם, אבל התועלת מעסקת אלברס בהקשר זה ברורה.
מעבר לכך, אין סיבה לשמור בסגל שחקן שאינו מרוצה ממעמדו. גווארדיולה יכול היה לבחור בגישה אחרת כלפיו, אבל כאשר השניים עלו על מסלול התנגשות רק הקטלוני יכול היה לצאת עם ידו על העליונה. "חוליאן חושב על עתידו? שישקול ויעדכן אותנו בהחלטתו", אמר המנג'ר בציניות מסוימת. באופן רשמי, מנצ'סטר סיטי רצתה לשמור את אלברס בשורותיה, ולכן אף הגישה לו הצעה משופרת לחוזה, אבל מעשית היא רמזה לו שהדרך החוצה סלולה במידה ויגיע קונה מתאים.
לא הייתה נכונות למכור שחקן כה איכותי ליריבה ישירה באנגליה, אבל אתלטיקו מרגישה מבחינת התכולים כפתרון המושלם. הקבוצה של סימאונה אפילו לא נתפסת בינתיים כאיום ממשי בליגת האלופות, וזה בדיוק היעד הנוח. האוהדים יצטערו על עזיבתו של שחקן שגילה מקצוענות ומחוייבות ללא גבול, אבל לא ייצאו לרחובות במחאה. העסקה הזו מתקבלת על הדעת.
על אלברס מוטלת כעת חובת ההוכחה שהוא מסוגל לשדרג את אתלטיקו המתחדשת לקראת מאבקים על כתר האליפות בספרד, וגם בזירה האירופית. במקום הולאנד, הוא ישתף פעולה עם חלוץ מרכזי נורבגי פורה נוסף בדמותו של אלכסנדר סורלוט. סגן מלך השערים בספרד בעונה שעברה הוחתם זה עתה מוויאריאל, וסימאונה מתכוון לצוות אותם ביחד. תכונותיהם אכן משלימות, ואם ימצאו במהרה שפה משותפת הם עשויים להפוך את אתלטיקו לקבוצה אטרקטיבית מאוד מבחינה התקפית. אולי בסופו של דבר כולם ירוויחו מהמהלך, אבל ניתן יהיה לשפוט בצורה מושכלת יותר רק לקראת הקיץ הבא.
חוליאן אלברס חוגג (רויטרס)