העונה הסדירה בליגת העל הגיעה למחצית הדרך. הסיבוב הראשון, שסיפק לנו עד כה מאבק מרובע ומרתק בצמרת הסתיים, ולאחר שכולן שיחקו נגד כולן (חוץ מהפועל באר שבע נגד סכנין), הגיע הזמן לסיכום ביניים; מי קבוצת הסיבוב, מאמן הסיבוב, שחקן הסיבוב, מי הפתיעה לטובה, מי לרעה ומי השחקן שפרץ? יוצאים לדרך.
פריצת הסיבוב – סדריק דון
נתחיל בצד החיובי. לא מעט שחקנים צעירים ומוכשרים פרצו תחת שרביטו של זיו אריה בהפועל ירושלים בשנים האחרונות. העונה, מעל כולם בולט סדריק דון. הקשר בן ה-20 מחוף השנהב, שנרכש על ידי הירושלמים לפני כשנתיים, הוסט למרכז הקישור ומפגין יכולת פשוט אדירה. הוא כבש שישה שערים כולל צמד מרהיב בדרבי מול בית”ר, אך מעבר לכך, עושה עבודה אדירה במרכז השדה, כשכל דבר טוב שקורה בקבוצה מהבירה עובר דרך הרגליים שלו. אם ימשיך כך, נדמה שהמעבר לתחנה הבאה מבחינתו הוא רק עניין של זמן.
אכזבת הסיבוב – מכבי נתניה
ספק אם היה מי שהאמין שבתום הסיבוב הראשון, היהלומים ימצאו את עצמם נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום. לא מעט שחקנים טובים צירפה נתניה בקיץ – מאור לוי שכיכב במכבי פ”ת, פרדי ורגאס שעשה חיל בבני ריינה, סאהר תאג’י מסכנין, לואי חילף, הריברטו טבארש, ועוד, אבל על כר הדשא, שום דבר לא מתחבר לצהובים-שחורים. מרקו בלבול שילם את המחיר ופוטר כבר לאחר המחזור התשיעי, ואם לומר את האמת, גם החמתמו של יוסי אבוקסיס במקומו עדיין לא הביאה עמה בשורה מבחינת יכולת ותוצאות. אייל סגל יצטרך לעשות חריש עמוק בקבוצה שלו בינואר כדי לשפר את המצב.
מאמן הסיבוב – רן קוז’וק
כנגד כל הסיכויים, הפועל באר שבע סיימה כאלופת הסיבוב ואת זה צריך לזקוף בראש ובראשונה למאמן שלה. לא מעט ביקורות נשמעו לאחר המהלך של אלונה ברקת בקיץ להחליף את אליל המועדון אליניב ברדה בקוז’וק, שנכנס לנעליים עצומות שהיו נראות לפחות בהתחלה כבלתי אפשריות. אבל מי שזכה בגביע בעונה שעברה על חשבון הקבוצה מבירת הנגב, התאושש מפתיחה לא קלה שכללה יכולת לא טובה בגביע הטוטו והדחה כואבת מאירופה.
קוז’וק הצליח לחבר את הקבוצה שלו בצורה מדהימה, הודות לסגנון משחק מודרני, יוזם, וכזה שלא מפחד מאף קבוצה בשום מגרש, בשונה מבאר שבע של השנים האחרונות. הניצחונות על מכבי חיפה בסמי עופר ועל בית”ר ירושלים בסיום הסיבוב הוכיחו עד כמה הפועל באר שבע היא קבוצה בצלמו ובדמותו של קוז’וק, ונכון לרגע זה, נראית הכי מאומנת בליגה. ראוי לציון גם ברק יצחקי שהחזיר את בית”ר ירושלים לצמרת הכדורגל הישראלי עם סיבוב ראשון מעל הציפיות לקבוצה שהייתה בתחתית בעונה שעברה והפכה למועמדת לאליפות.
הפתעת הסיבוב – עירוני קריית שמונה
בתנאים לא הגיוניים, ללא בית, וכשהעיר שלה מופגזת – עירוני קריית שמונה רשמה סיבוב ראשון יוצא מגדר הרגיל. שי ברדה, שעושה עבודה מדהימה יחד עם הצוות שלו כאמור בתנאים שרחוקים מלהיות אופטימליים, הצליח יחד עם הצוות שלו קודם כל לפגוע בזרים, ליצור מרכז שדה חזק עם באנגורה ומרטינס הנפלאים, לקדם למרכז הבמה שחקנים צעירים מוכשרים ולהעמיד קבוצה שלא חוששת מאף אחת. בתום הסיבוב הראשון, העולה החדשה ניצבת במקום השישי שמוביל לפלייאוף העליון, ואם היא אכן תישאר שם עד לסיום העונה הסדירה, יהיה זה הישג פנומנלי עבורה.
שחקן הסיבוב – קינגס קאנגווה
הוא עושה הגנה, הוא בועט מרחוק, הוא מבשל, כובש וכל דבר טוב עובר דרכו; איזה סיבוב אדיר עשה הקשר זמבי, הלב של הפועל באר שבע, ומי שמסתמן עד כה לפחות כרכש הכי משמעותי ומשפיע שנעשה העונה. הוא כבש 4 שערים והוסיף 4 בישולים, אבל להתייחס רק למספרים זה לעשות עוול לעוצמות ולתרומה האדירה של השחקן הזה. נכון, עוד מוקדם, אבל נדמה שמאז ז’וסוואה, לא היה לבאר שבע שחקן בקליבר הזה. לשמחתם, הפעם גם הקופסה למעלה מוברגת נכון.
קבוצת הסיבוב – הפועל באר שבע
הפועל ב”ש של רן קוז’וק היא קבוצה שגדולה מסך חלקיה. עם סגל שחקנים שחלקם לא נספרו אפילו על ידי היריבות לצמרת, בבירת הנגב נבנה תלכיד מנצח וקבוצה שבצדק מוליכה את הטבלה. באר שבע של הסיבוב הראשון היא קבוצה שלא נותנת ליריבות שלה שנייה אחת לנוח, עם לחץ בלתי פוסק, משחק התקפי ושוטף והמון לב ונשמה. הקבוצה של קוז’וק ניצחה 10 מ-12 משחקיה, ונזכיר שעוד הורידו לה נקודה זכר לאירועי המשחק מול סכנין, שגם לא שוחק. באר שבע הנוכחית נראית כמו הקבוצה החזקה ביותר שהייתה בבירת הנגב מאז שושלת האליפויות, וכמו שהיא נראית לפחות כרגע, היא מסוגלת ללכת עד הסוף.
הכתוב הינו טור דעה